#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנה. ר' נחמיה וראב""י פוטרין את המלוה ואת הערב. למסקנא במה חולקים עם הת""ק ובמה אינם חולקים? "	"לכ""ע שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי ופלוגתייהו בלאו דלא תשימון. ת""ק סבר שמיד כשנכתב השטר נגמרה השומא ואין עוד תקנה לתקן הלאו דלא תשימון. ור' נחמיה וראב""י סוברים שהתורה הקפידה על שומא הבאה לידי גיבוי וכל כמה שלא גבו איכא קום עשה לקרוע את השטר ואם יקרע את השטר קודם שיגבה פטור. לרש""י להבנת התוס' (ד""ה לא) כולהו ס""ל כר' יוחנן דאי גבו אין מחזירים והלאו דאל תקח אינו לאו הניתק לעשה ולוקים עליו. ולתוס' כולהו ס""ל כר' אלעזר שאם גבו מחזירים ולכן הוה לאו הניתק לעשה ואין לוקים עליו <sup>קסח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסח.  והרשב""א הביא שהרמב""ן פירש שגם לרש""י כו""ע כר' אלעזר ולכו""ע אם גבה אע""ג דבני אהדורי נינהו אפילו הכי לא תיקן לאויה, דאיסורא דעבד עבד, שעל נתינת הריבית הקפידה התורה אע""פ שהחזיר הממון, ותדע לך שהרי חייב אפילו הלוה.</span>"	"ב""מ סב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנו. מה בא להשמיענו רב ספרא שאמר 1) כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירים ממלוה ללוה 2) כל שאילו בדיניהם אין מוציאים מלוה למלוה בדיננו אין מחזירים ממלוה ללוה? 	1) ריבית קצוצה וכדרבי אלעזר.2) ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת.	"ב""מ סב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנז. למסקנא כיצד מתפרשת משנתינו לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכו' ויין אין לו? 	"לרש""י מתחילה נתן לו דינר זהב תמורת חטים, ואע""פ שאין לו חטים כיון שכבר יצא השער הרי זה כאילו קנה עבורו חטים ורשאי לקבל ממנו את החטים אף כשהתייקרו לשלשים דינרים. והתוס' (ד""ה לקח) פירשו שפסיקת החטים היתה באיסור שתמורת הלואה שהיה חייב לו דינר זהב התחייב לתת לו חטים וחטים לא היו לו.ואם רוצה במקומם יין ואין לו יין אסור, שכיון שאין לו יין וגם מעות לא קיבל לקנות בהם יין אסור מדרבנן שמא בשעה שישלם לו היין יתייקר היין ויהיה שוה יותר משלשים דינרים ונמצא שישלם לו יותר ממה שהיה חייב לו."	"ב""מ סב: -סג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנח. היה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואמר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים, אמר לו חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו. האם מותר לתת לו חטים כשיתייקרו ומדוע? 	"לברייתא שהביא רבה אסור דאין זה דומה לנותן איסר בשעה שפוסק דאז איכא למימר שקנה את החטים. לברייתא שהביא ר' אושעיא מותר ופרש""י דכיון שאם בא לחזור קאי עליה במי שפרע חשיב שהפירות התייקרו ברשות המלוה."	"ב""מ סב:- סג."		
